חמישה חומשי תורה

This piece was an ambitious undertaking.  A number of years ago, when I was learning in Migdal Oz, we had a Hachnasat Sefer Torah.  In honor of the event, "Kvutzat Ha'Lifnei" wrote piyutim on each Chumash, which I then made into a paper cut.  Below the picture are the explanations we wrote and presented with each piyut.

בראשית

ספר בראשית פותח בבריאת אדם וחווה ובחיבור ביניהם, אדם וחווה הם שורש האומות כולן והם מצווים "על כן יעזוב איש… ודבק באשתו" (ב', כ"ד). אצל האבות העזיבה היא לא למען האהבה והקמת המשפחה הפרטית אלא למען הערכים והקמת העם. אברהם אבינו הוא הראשון שהולך בציווי אלוקי שמטרתו כבישת הארץ בשביל זרע עובד ה'. בעקבותיו יוצאת רבקה אימנו שעוזבת את משפחתה על מנת להינשא ליצחק, אחד מאבות האומה, בהמשך היא שולחת גם את בנה יעקב באותה הדרך. ההחלטות האמיצות של אבות ואמהות האומה הם אלו שאפשרו את צמיחת עם ישראל עד ימינו.

שמות

עם ישראל יוצא מעבדות פיזית לפרעה ונכנס תחת עול מלכות שמיים, לעבדות רוחנית את הקב"ה. עבדות מצריים החלה מפחדו של פרעה מפני התרבות בני ישראל, כלומר, לא מרעיון וחזון מבוסס אלא פשוט מתוך התחכמות. לעומת זאת, הקב"ה בא לגאול את בני ישראל על מנת שימשיכו את מסורת אבותיהם, שהעם הנבחר יקיים את החזון המיועד לו על ידי בורא עולם. המעבר לא היה מעבדות לחירות מוחלטת אלא מעבדות שמורידה ומענה את האדם אל עבדות שמקדמת ומרוממת אותו ולכן למרות שהתורה יכולה להראות כעול העם מגלה בה נועם.

ויקרא

העם מתואר כמחולק לישראל ולקבוצה מצומצמת של כוהנים שקרובים יותר לקדושה, הכוהנים מקשרים בין קורבנות העם להקב"ה והם גם היחידים שיכולים לטהר את הטמאים ולהחזירם לתוך המחנה, לתוך העם. בתחילת הספר מרגישים שהכוהנים הם אליטה שנמצאת מעל העם אך בהמשך ובמיוחד בשיא יום הכיפורים מבינים שהכהונה היא בעצם חלק היוצא מהעם עצמו כשליח ולא כשולט. גם בתוך העם עצמו מתנהלת מלחמה סמויה על קדושה וטומאה ובשנת היובל יוצרים שוויון בעם והעם כולו קדוש. 

במדבר

אומרים שאפשר להוציא את היהודי מהגולה אך אי אפשר להוציא את הגולה מהיהודי, אמרה זו לא מתבטאת רק בדורות האחרונים אלא כבר בתחילת דרכנו כעם. משה ואהרון מצליחים אומנם להוציא את העם מהעבדות הפיזית אך נפש העם עדיין לא חופשיה לגמרי, הם תלויים במנהיגיהם כצאן ההולך אחר רועו. רק כאשר נולד דור חדש שלא ידע טעם עבדות מה היא מתחיל העם לגלות עצמאות. פעולות שפעם נעשו על ידי המנהיג מתחילות להיעשות על ידי העם עצמו, כמו נדירת הנדר לה' ביציאה למלחמה נגד הכנעני מלך ערד ושירת הבאר שבניגוד לשירת הים בה משה הוא המוביל את השירה, מובלת הפעם על ידי העם עצמו.

דברים

משה פותח את תיאור מעמד הר סיני בהכרזה שכל אדם ואדם מעם ישראל היה במעמד והברית נכרתה עם כולנו, לא רק הדור היוצא ממצריים מחויב להקב"ה ולתורה, אלא העם כולו. הכרזה זו נאמרת על סף הכניסה לארץ, שתהווה שינוי משמעותי בחיי העם. מובאות מצוות רבות הקשורות להקמת חברה המבוססת על צדק ומשפט כשהדרישה היא שהעם עצמו יציב מעליו שופטים ושוטרים, בשונה מהמדבר שם משה הוא שדאג להציב תחתיו שרים. העם עובר ממצב של חיי קדושה, של ענן שמוביל ומגן ומן שיורד מהשמיים, לחיי חול, מגורי קבע ועבודת אדמה. האתגר הוא למצוא את הקודש שבחול ולהמשיך בחיים של קדושה גם בתוך ארץ ישראל.